Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 79b
שְׂכִירוּת דְּמִטַּלְטְלִין, מִטַּלְטְלִי בְּנֵי שְׁטָרָא נִינְהוּ?! אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׂכִירוּת דְּקַרְקַע.
Traduction
it is speaking of the rental of movable property, is movable property subject to the writing of a deed? Rather, Rav Ḥisda said: It is referring to the rental of land.
Rachi non traduit
שכירות דמטלטלי. שהשכיר לו כליו:
בני שטרא נינהו. בתמיה הא לא מקנו מטלטלין אלא במשיכה כדאמרינן בקדושין (דף כו.) ונהי נמי דמקנו בכספא לענין קבולי מי שפרע מיהו בשטר לא מיקנו מידי דדברים בעלמא נינהו כדאמרינן בהזהב (ב''מ דף מט.) דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רָאוּהוּ שֶׁהִטְמִין בָּחוֹרָשִׁין וְטָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אַמַּאי? הָא לֹא מָשַׁךְ! אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל.
Traduction
§ Rabbi Elazar says: If people saw a thief who was hiding in the woods near a herd of grazing animals, and that individual emerged and slaughtered or sold one of the animals from the herd, he pays the fourfold or fivefold payment. The Gemara asks: Why is the thief liable to the fourfold or fivefold payment? But he did not pull the animal. Rabbi Elazar is apparently describing a case where the thief emerged from the forest and slaughtered one of the animals without first moving it, and there is no fourfold or fivefold payment unless the thief first steals the animal. Rav Ḥisda says: This is referring to a case where he hit the animal with a stick, causing it to move.
Rachi non traduit
שהטמין בחורשין. שנטמן ביער לגנוב בהמות הרועות שם:
גמ' בחורשין. ביערות כדמתרגמינן ביער חורשא:
Tossefoth non traduit
שהטמין בחורשין. פי' הטמין עצמו וס''ד שהלך בחשאי וטבח ' הבהמה במקום שהוא ומש''ת פריך והא לא משך:
אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּרָאוּהוּ, גַּזְלָן הוּא! כֵּיוָן דְּקָא מִטַּמַּרי מִנַּיְיהוּ, גַּנָּב הוּא.
Traduction
With regard to Rabbi Elazar’s statement, the Sages say: But since people saw him doing all this, he is a robber, not a thief, and the fourfold or fivefold payment applies only to thieves. A thief is one who sneaks into a house or other private property; one who commits his act brazenly, in public, is classified as a robber. The Gemara answers: Since he was hiding from them, he is considered a thief, despite the fact that they saw him.
Rachi non traduit
וכיון דראוהו גזלן הוא. ולא דומה לגנב בפני שנים דהתם אע''ג דחזו ליה שאר אינשי לא מיסתפי מינייהו דמימר אמר לא מינייהו שקילנא מידי אבל חורשין מרעה לכל היא ולא ידע דמאן ניהו הך בהמה וכיון דלא מיסתפי מכולי עלמא גזלן הוא:
Tossefoth non traduit
כיון דראוהו גזלן הוא. כלומר שעושה במקום גלוי ולא דמי לגונב בבית או בחצר:
וְאֶלָּא גַּזְלָן הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּגוֹן בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי, וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ''.
Traduction
The Gemara asks: But if so, what are the circumstances of a robber? Rabbi Abbahu said: Robbers are like the case of Benaiah ben Jehoiada, as it is stated concerning him: ''He slew an Egyptian, a goodly man; and the Egyptian had a spear in his hand; but he went down to him with a staff, and he robbed the spear out of the Egyptian’s hand, and slew him with his own spear'' (II Samuel 23:21).
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן בַּעֲלֵי שְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וַיִּגְזְלוּ [אֵת] כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ''.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: A different example of a robber is a case like that of the men of Shechem, as it is stated: ''And the men of Shechem set ambushers for him on the tops of the mountains, and they robbed all that came along that way by them'' (Judges 9:25).
וְרַבִּי אֲבָהוּ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דְּמִטַּמְּרִי אִיטַּמּוֹרֵי, לָא גַּזְלָנֵי נִינְהוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן – הָא דְּקָא מִטַּמְּרִי, דְּלָא נִיחְזִינְהוּ אִינָשֵׁי וְנִיעְרְקוּ מִנַּיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: And what is the reason that Rabbi Abbahu did not say the example from this verse, which discusses the men of Shechem? He could have said to you: Since the men of Shechem were hiding in ambush, they are not considered robbers but thieves. And how would Rabbi Yoḥanan respond to this claim? This fact that they were hiding was not because they were hesitant to steal in view of the public. Rather, they acted in this manner so that the travelers should not see them in advance and flee from them.
Tossefoth non traduit
ורבי יוחנן הא דמטמרי כו'. למ''ד בהכונס (לעיל בבא קמא דף נז. ושם) דלר' יוחנן לסטים מזויין כיון דמטמר מאינשי גנב הוא אצטריך להאי טעמא דלמ''ד דגזלן הוא לר' יוחנן לא צריך להאי טעמא כלל:

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִגַּזְלָן? אָמַר לָהֶן: זֶה – הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְזֶה – לֹא הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ.
Traduction
§ The Gemara concludes its discussion of theft with several aggadic statements. His students asked Rabban Yoḥanan ben Zakkai: For what reason was the Torah stricter with a thief than with a robber? Only a thief is required to pay the double, fourfold, or fivefold payment, not a robber. Rabban Yoḥanan ben Zakkai said to them in response: This one, the robber, equated the honor of the servant to the honor of his Master, and that one, the thief, did not equate the honor of the servant to the honor of his Master. The robber fears neither God nor people, as he is not afraid to rob in public. The thief does not fear God but he does fear other people, which demonstrates that he is more concerned about humans than God.
Rachi non traduit
החמירה תורה. לשלם כפל ארבעה וחמשה:
השוה כבוד עבד. לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא מהקב''ה אבל גנב לא השוה עבד לקונו אלא כיבד העבד יותר מקונו שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר:
Tossefoth non traduit
מפני מה החמירה תורה כו'. בטוען טענת גנב וטענת גזלן לא שייך האי טעמא כלל:
כִּבְיָכוֹל עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאוֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וְגוֹ'''; וּכְתִיב: ''וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב''; וּכְתִיב: ''כִּי [אָמְרוּ] עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין ה' רֹאֶה''.
Traduction
As it were, the thief establishes the eye below, i.e., God’s eye, as though it does not see, and the ear below, i.e., God’s ear, as though it does not hear. The Gemara cites verses that describe people who imagine that God does not see their actions, as it is stated: ''Woe to them who seek deeply to hide their counsel from the Lord, and their works are in the dark, and they say: Who sees us, and who knows us?'' (Isaiah 29:15). And it is written: ''And they say: The Lord will not see, neither will the God of Jacob give heed'' (Psalms 94:7). And it is written: ''For they say: The Lord has forsaken the land, and the Lord does not see'' (Ezekiel 9:9).
Rachi non traduit
לסתיר עצה. כמו להסתיר יועץ במסתרים לגנוב להרע:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מָשְׁלוּ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בְּעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, אֶחָד זִימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֶחָד לֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶן עוֹנְשׁוֹ מְרוּבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
Traduction
It is taught in a baraita that Rabbi Meir said: To illustrate the severity of a thief over a robber, as per Rabban Yoḥanan ben Zakkai’s explanation, they stated a parable in the name of Rabban Gamliel. To what is this matter comparable? To two people who were living in the same city, and both of them prepared a feast. One of them invited the people of the city to his feast but he did not invite the king’s sons. And the other did not invite the people of the city and also did not invite the king’s sons. Which of them deserves a greater punishment? You must say that it is this one who invited the people of the city but did not invite the king’s sons. Likewise, both the thief and the robber show disdain for God, but the robber does not display more respect for people.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל מְלָאכָה: שׁוֹר, שֶׁבִּיטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – חֲמִשָּׁה; שֶׂה, שֶׁלֹּא בִּיטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – אַרְבָּעָה.
Traduction
The Gemara discusses why there is a fourfold payment for a sheep but a fivefold payment for an ox. Rabbi Meir said: Come and see how great the power of labor is. The theft of an ox, which was forced by the thief to cease its labor, leads to a fivefold payment; whereas the theft of a sheep, which was not forced by the thief to cease its labor, as a sheep performs no labor, leads to only a fourfold payment.
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר, שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו – חֲמִשָּׁה; שֶׂה, שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵיפוֹ – אַרְבָּעָה.
Traduction
Rabban Yoḥanan ben Zakkai said: Come and see how great human dignity is. The theft of an ox, which walked on its own legs as the thief stole it, leads to a fivefold payment, whereas the theft of a sheep, which the thief carried on his shoulder as he walked, thereby causing himself embarrassment, leads to only a fourfold payment.
Rachi non traduit
שה שהרכיבו. הגנב על כתיפו וזלזל את עצמו בו לפיכך היקל הקב''ה עליו בתשלומין:
מַתְנִי' אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא, וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
MISHNA: One may not raise small domesticated animals, i.e., sheep and goats, in settled areas of Eretz Yisrael, as they graze on people’s crops. But one may raise them in Syria, despite the fact that with regard to many other halakhot Syria is treated like Eretz Yisrael, and in the wilderness of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
מתני' אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. משום ישוב א''י שמבעיר את השדות וכל שדות א''י סתמן דישראל:
אבל מגדלין בסוריא. ארם צובה דדוד כיבשה וקסבר דלא שמיה כיבוש והויא כחוצה לארץ ובחוצה לארץ מותר לגדל דלא חיישינן לישוב ואם יפסידו שדות אחרים ישלמנה:
Tossefoth non traduit
אין מגדלין בהמה דקה - אפי' בבית קאמר דלרעות אפי' בהמה גסה אסור כדאמרינן בזה בורר (סנהדרין דף כה:) רועה שאמרו אחד רועה בהמה גסה ואחד רועה בהמה דקה וא''ת והא דמסיק התם דרבא מגדלין איתמר דמגדלי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין בחוצה לארץ כשרים מגדלי בהמה גסה אפי' בא''י כשרים מאי קמשמע לן דהא דבחו''ל כשרים מתני' היא דאפי' בסוריא שרי כ''ש בחו''ל ויש לומר דודאי לא אצטריך אלא איידי דאמר דבא''י פסולין קמסיים דבחו''ל כשרים ומגדלי בהמה גסה דאפי' בא''י כשרים אצטריך לאשמועינן דאי ממתניתין הוה אמינא דאפי' גסה אסור והא דנקט דקה לאשמועינן דאפי' דקה שרי בסוריא ונראה דהא דאמרינן בפ''ק דב''מ (דף ה:) דרועה בהמות של אחרים כשר דאין אדם חוטא ולא לו היינו דוקא גסה שמותר לגדל אבל דקה בא''י או בבבל לרב אין נראה לחלק בין מגדל שלו לשל אחרים דהא אפי' קשורה בכרעי המטה אסור ולא כדברי המפרש לקמן דסבר רב הונא שמותר למסור לאשתו כמו שמותר לרועה ולכך היתה מנטרת להו חובה דהא כיון דבבל כא''י לבהמה דקה אין לו לחלק בין על ידי עצמו בין ע''י אחרים והנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא בחזקת הבתים (ב''ב דף לו.) וקאמר שאני עיזי דמסירי לרועה אף על גב דנהרדעא היא בבל שמא לא היו כל כך נזהרים על דברי רב שאמר בבל כא''י לבהמה דקה שגם רב הונא לא החמיר וכן משמע דאפי' ע''י אחרים אסור מדלא מסר ההוא חסיד בהמה לרועה וכן בעלי בתים שבגליל מסתמא לא היו מרעין בעצמן את צאנן ורועה שעשה תשובה מי לא עסקינן שמוצא אחרים שירעו לו ואפי' הכי קאמר ימכור על יד
אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים; וְלֹא כֹּהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת.
Traduction
One may not raise chickens in Jerusalem, due to the sacrificial meat that is common there. There is a concern that chickens will pick up garbage that imparts ritual impurity and bring it into contact with sacrificial meat, thereby rendering it ritually impure. And priests may not raise chickens anywhere in Eretz Yisrael, because of the many foods in a priest’s possession that must be kept ritually pure, e.g., teruma.
Rachi non traduit
אין מגדלין תרנגולין בירושלים. אפי' ישראל:
מפני הקדשים. שישראל אוכלים שם בשר שלמים ותודה ומעשר בהמה ודרך תרנגולים לנקר באשפה שמא יביאו עצם כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקדשים:
ולא יגדלו כהנים תרנגולין. בכל א''י:
מפני הטהרות. שהכהנים אוכלין תרומה הן צריכין להזהר בטהרתן:
אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִין – בְּכָל מָקוֹם. לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִישּׁוּבִים לְיוֹנִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשּׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס.
Traduction
Furthermore, one may not raise pigs anywhere, and a person may not raise a dog unless it is tied with chains. One may spread out traps [nishovim] for pigeons only if this was performed at a distance of at least thirty ris, which is 8,000 cubits, from any settled area, to ensure that privately owned pigeons are not caught in the traps.
Rachi non traduit
חזירין. טעמא מפרש בגמרא:
את הכלב. מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו:
נישובים. פחים שלא ילכדו בהן יוני בני הישוב:
שלשים ריס. ארבע מילין:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בָּחוֹרָשִׁין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּסוּרְיָא – אֲפִילּוּ בַּיִּשּׁוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: One may not raise small domesticated animals, i.e., sheep and goats, in settled areas of Eretz Yisrael. But one may raise them in the forests of Eretz Yisrael. In Syria, it is permitted to do so even in a settled area. And, needless to say, it is permitted to do so outside of Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
גמ' בחורשין. ביערות כדמתרגמינן ביער חורשא:
תַּנְיָא אִידַּךְ: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה, וּבַמִּדְבָּר שֶׁבִּסְפַר עַכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּהֵמָה גַּסָּה; לְפִי שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ.
Traduction
It is taught in another baraita: One may not raise small domesticated animals in settled areas of Eretz Yisrael. But one may raise them in the wilderness that is in Judea and in the wilderness that is on the border near Akko. And even though the Sages said that one may not raise small domesticated animals, nevertheless, one may raise large, domesticated animals, i.e., cattle, because the Sages issue a decree upon the public only if a majority of the public is able to abide by it.
Rachi non traduit
בהמה גסה. צריכה בישוב למשאוי ולחרישה:
בְּהֵמָה דַּקָּה אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵחוּצָה לָאָרֶץ, בְּהֵמָה גַּסָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵחוּצָה לָאָרֶץ.
Traduction
This difference is that it is possible for someone to bring small domesticated animals from outside of Eretz Yisrael in the event that they are needed. But it is not possible for someone to bring large, domesticated animals from outside of Eretz Yisrael whenever he needs one, since there is a constant need for them as beasts of burden. Therefore, the Sages did not issue a decree with regard to these types of animals.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה – אֲבָל מְשַׁהָהּ הוּא קוֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְקוֹדֶם מִשְׁתֵּה בְּנוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁהֶה אֶת הָאַחֲרוֹנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Traduction
The baraita continues: And even though they said that one may not raise small domesticated animals, however, one may keep these animals on his premises for thirty days before a pilgrimage Festival, and thirty days before the wedding feast of one’s son, when many animals are needed for food, provided that he does not leave the last one, i.e., the animal which he purchased immediately before the Festival, for thirty days.
Rachi non traduit
שלא ישהה האחרונה שבהן שלשים יום. לקח בהמות קודם לרגל שלשים יום וסמוך לרגל לא יאמר הריני שוחט את המוקדמות ומאחר את האחרונות אף לאחר הרגל עד מלאות שלשים יום למקחן:
דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא דְּאִי נְפַק לֵיהּ רֶגֶל, וּמִכִּי זַבְנַהּ עַד הַשְׁתָּא אַכַּתִּי לָא מְלוֹ לֵיהּ תְּלָתִין יוֹמִין; לָא נֵימָא תְּלָתִין מִשְׁרָא שְׁרֵי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵי, אֶלָּא כֵּיוָן דִּנְפַק לֵיהּ רֶגֶל – לָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵי.
Traduction
The Gemara clarifies the final line of the baraita: The baraita needs to state this ruling as it might enter your mind to say that if the pilgrimage Festival has passed and thirty days have not yet elapsed from the time when he bought the animal until now, he may keep the animal until thirty days have elapsed. To counter this, the baraita teaches that we do not say: It is permitted to keep it for a total of thirty days. Rather, once the pilgrimage Festival has passed, he should not keep it any longer.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source